To English

מסלולי אופניים

 

ירוחם –  ירוחם העתיקה נזכרת לראשונה בכתובתו של המלך הקדום שישק – המציינת את פלישתו לארץ במאה העשירית לפני הספירה. בסמוך לכניסה המערבית ליישוב נמצא תל רחמה – המזוהה עם ירוחם הקדומה. פרופ' יוחנן אהרוני זיהה את "ביר רחמה" כבאר שמצאה הגר בעת שתעתה עם ישמעאל בנה במדבר. בספר בראשית נקראת הבאר – "באר לחי רואי".

ירוחם הוקמה בחודש שבט תשי"א (מרץ 1951) לפני כשישים שנה, כמעברה- מחנה פועלים לעובדי המחצבות ליד המכתש הגדול. בקיץ 51' הגיעו אליה כמאתיים שבעים עולים חדשים מרומניה. התנאים במקום לא היו קלים והעובדים נאלצו להתמודד עם קשיי התעסוקה, עם היעדר תחבורה ושירותי בריאות הולמים ועם מגורים בצריפים שלא הגנו מפני להט חום היום ומפני צינת הלילה המדברית. בשנת 1954 המעברה חוברה סוף סוף למים ולגנרטור שסיפק את החשמל למתיישבים. באותה שנה הוקם גם בית הספר הראשון באזור.                       בשנת  55' הפך מחנה תל ירוחם לכפר ירוחם – במקום קמו מאפיה, מכולת, בית חרושת לקרח, ספריה ציבורית ועוד. לכל משפחה הוקצה שטח קטן בו הייתה אמורה להחזיק משק חקלאי שישמש לצרכים משפחתיים בנוסף לעבודה במפעלי המקום. הניסיון לא צלח בשל המחסור במים ורמת המליחות הגבוהה של האדמה באזור. ירוחם הפכה ל"תחנת מעבר" -בין השנים 1954-1957 עברו בה כחמשת אלפים עולים ולמרות זאת, בסוף 1957 חיו בה כ880 תושבים בלבד!

באותם השנים הגיעו גם גלי עליה ממרוקו ומהודו. בשנת 1959 "תל ירוחם" שהייתה לכפר ירוחם, הפכה להיות פשוט ירוחם. הוקמו בה מבני ציבור כגון קופות חולים, בריכת השחייה ובית הכנסת המרכזי.

בשנות השמונים החלו להגיע גרעיני נח"ל משימתיים של בני עקיבא לירוחם, רבים מבני הגרעינים קבעו בירוחם את מקום מגוריהם לאחר שחרורם מהצבא וסייעו להתבססות המקום. בשנים אלו הגיעו לעיירה משפחות עולים מארצות הברית. בשנות התשעים הושם דגש על שיפור רמת החינוך בירוחם ואכן אחוז הזכאים עלה פלאים  מ17% בשפל המדרגה ל73% ויותר!

עולים רבים מברית המועצות קבעו בשנים אלה את מקום מגוריהם בירוחם וכן הוקמה ישיבת ההסדר ואף רבים מבוגריה נשארים ומצטרפים לתושבי העיירה.

בשנים אלה הוקמו מפעלי תעשייה נוספים, לצד פניציה וטמפו הוותיקים קמו מפעלי אקרשטיין, נגב קרמיקה, פריגו (אגיס) ועוד. בין השנים  2005-2011  כיהן עמרם מצנע כיו"ר הועדה הקרואה שנקראה לבנות תוכנית הבראה לירוחם. הוא הספיק בתקופה זו לתרום לביסוסה הכלכלי של ירוחם, לסייע במימוש תוכניות העברת עיר הבהד"ים לצומת הנגב ובנוסף – דאג לטפח את דימויה של ירוחם בעיני התקשורת ובעיני  התושבים עצמם.

בעיירה פועלת מדרשת ביחד – אכסניית נוער המיועדת לבתי ספר ולמשפחות. המדרשה מדריכה טיולים באזור הנגב ומפעילה קייטנות, סמינרים בנושאי יהדות, חלוציות וחינוך.

מרכז "במדבר" מקיים במהלך השנה פעילויות תרבות ויהדות ובמסגרתו נערך פסטיבל הפיוט השנתי – המושך אליו מבקרים מכל הארץ.

בעשור האחרון נבנים בירוחם בתים חדשים – בשיטת "בנה ביתך", מגמת ההגירה השלילית נבלמה וכשמתפנה דירה למכירה או להשכרה ישנם מתעניינים רבים. לפני מספר שנים הוקמו בירוחם שני מוסדות חינוך תיכוניים "קמה" – תיכון לבנות, ישיבה תיכונית "בלבב שלם", "באר" - מדרשה לבנות לפני ואחרי צבא, וגרעין איילים  - גרעין המעודד סטודנטים לא דתיים להתיישב בירוחם ולהשתלב בה.

העיירה מונה כיום כתשעת אלפים תושבים ומגמת הצמיחה וההתחדשות נמשכת במלוא עוזה.

רק שישים חלפו... – שיר לירוחם (במנגינת: "שהשמש תעבור עלי")

  1. חולות מדבר, שמש יוקדת ומכל ע-בר רק שממה

כה חדשים הם במולדת אך כבר דבקים  באדמה.

לבנות מקום חדש מאפס, ממש בע-שר אצבעות

    על אף הכל, יזכו ביחד  לראות איך קמה עיר מן החולות.

 

פזמון:  רק שישים חלפו ירוחם, ירוחם

      והנה קשה כבר להכיר

      כי מתוך מדבר צמחת לעיר     

         נאחל שנים של שגשוג וצמיחה

         ואף פעם לא נפסיק לשיר    לירוחם...

 

  1. יש מפעלים ויש פיתוח,  שכונות צומחות בך ונבנות

אגם שליו, מרחב פתוח כדאי לבוא וליהנות,

אפשר לראות, את כל היופי  בקהילות שונות כל כך                            

שמרכיבות הן את הפאזל    של ירוחם – תמיד איתך!       פזמון: רק שישים חלפו...

desert img